רקע היסטורי
בלב נמל קיסריה העתיק ניצב פרויקט שימור מרתק המשלב אכיאולוגיה מורשת והנדסה.
מערכת הקמרונות, שנבנתה בתקופת הורדוס, הייתה חלק ממכלול ארכיטקטוני מרשים שכלל מדרגות מונומנטליות שהובילו למקדש לכבודו של הקיסר אוגוסטוס. המבנה המקורי כלל ארבעה קמרונות דרומיים, שישה מרכזיים וארבעה צפוניים, כשמשני צדיו "ארגזי חול" שיצרו מעין קופסה אדריכלית- הנדסית.
מצב המבנה לפני השימור:
עם השנים, המבנה ספג פגעי זמן, אירועי מלחמה והרס מכוון משמעותיים.
חלק מהקמרונות קרסו, וקירות רבים איבדו את יכולתם לשאת עומסים. רק קמרון מספר 1 נותר כעד אילם לתפארת ההרודיאנית, בעוד שבקמרון 4 שרדה רצועה צרה הנשענת על גדם קמרון מקורי.
האתגר:
האתגר המרכזי בפרויקט היה לשלב בין שימור המורשת ההיסטורית לבין הצורך ליצור מרכז מבקרים מודרני ובטוח.
העבודות כללו ייצוב השרידים תוך כדי חפירה ארכיאולוגית לגובה של כ8 מ', שחזור קירות וקמרונות- תמיכות לשרידים כדוגמת קשתות , קירות ופתחים נדרשים להתאמת המבנה למרכז מבקרים מודרני, שחזור טכנולוגיות בניה עתיקות לצורך יציבות המבנה והתאמתו לבניית מרכז המבקרים.
הפתרונות ההנדסיים שפותחו משקפים חשיבה יצירתית ומתקדמת עם הסתמכות על קירות ושרידים ארכיאולוגיים מחד ועל בנייה מודרנית שתשתלב באופן מיטבי ותהיה עמידה לשנים קדימה.
לדוגמא:
במקום להשתמש בפלדה שעלולה להיפגע מהקרבה לים, הוזמנו קורות עץ רב שכבתי מיוחדות מחו"ל.
במקום להסתמך על הערכות וחישובים תיאורטיים, בוצעו בדיקות Flat jack test מתקדמות למדידה מדויקת של עומסי הקירות. נעשה מודל לבחינת עמידות לרעידות אדמה בשיתוך משרד מהנדסים מספרד.
אתגר נוסף היה הטיפול בקמרון ההרודיאני המקורי. נדרש תכנון קפדני כדי לתמוך בו תוך כדי החלפת קיר האבן באלמנטי פלדה מודרניים, שיאפשרו מעבר מבקרים מבלי לסכן את יציבות המבנה העתיק.
כיום,הקמרונות המשוחזרים מהווים עדות חיה
שמחנו לעבוד בשיתוף פעולה עם:
היזם: החברה לפיתוח קיסריה
פיקוח וליווי מקצועי: רשות העתיקות ורשות הטבע והגנים וחברת ניהול הפרויקט של זאב טמקין
אדריכלים: אדר' דני אבוחצירא
הארכיאולוגיה: ד"ר פטר גנדלמן וד"ר עוזי עד
עבודות השימור: רשות העתיקות ענף ביצוע בהובלת יורם סעד, דני סיבוני וצגאי אסא.
הנדסת שימור: שפר רונן מהנדסים- יעקב שפר יהונתן עוז
קרדיט לתמונה: זאב שטיין, מתוך אתר פיקיויקי
