רקע היסטורי
במרכזה של המושבה האמריקאית-גרמנית ביפו ניצב מבנה אבן מרשים, מלון ירושלים שנבנה ב-1866 על ידי האחים דריסקו כ"גראנד הוטל".
בעוד רוב בתי המושבה בתקופה זו נבנו מעץ, מלון זה התנשא לגובה שלוש קומות והיה עשוי כולו מאבן. ב-1870 רכש אותו ארנסט הרדג, בן למשפחת טמפלרים, והפך אותו למלון המוביל בארץ ישראל של סוף המאה ה-19.
לאורך השנים התארחו במלון אנשים מכובדים, ביניהם פמליית הקיסר הגרמני וילהלם השני, מלון זה שימש כמקום אירוח עד מלחמת העולם השנייה שאז הפך למתקן חקירות של הבולשת הבריטית ולאחר מכן שימש כמשרדי הממשלה.
במשך כשלוש שנים המבנה עבר שימור ושיפוץ מקיפים ונפתח מחדש ביוני 2018 כמלון יוקרה בשם "The Drisco".
מצב המבנה לפני תכנון השימור:
המטרות העיקריות של הפרוייקט היו:
להשמיש מחדש את המבנה כמלון יוקרה בהתאם לסטנדרטים מודרניים תוך שמירה קפדנית על עקרונות השימור האותנטי.
מטרה זו דרשה מיומנות הנדסית שאיפשרה שילוב עדין בין שחזור מדויק של אלמנטים היסטוריים – כמו התקרות והקמרונות המקוריים וציורי טמפלרים במרתף המבנה – לבין הטמעת תשתיות עכשוויות ועמידה בתקנים מודרנים כמו הנגשה וחשמל.
אתגרים המרכזיים בפרוייקט:
האתגר הראשון היה שילוב מעלית במבנה העתיק
מבלי לפגוע באבני הכורכר המקוריות.
ולכן במקום להשתמש בבטון המסורתי, תוכנן כלוב פלדה ייחודי שניתן להסרה –
פתרון זה מביא לידי ביטוי עיקרון חשוב בשימור, עיקרון ההפיכות- הוספת אלמנטים מודרנים שיהיה אפשר להסיר בעתיד ללא פגיעה במבנה המקורי.
אתגר נוסף היה הצורך בהקמת מקלט תחת מבנה העץ ההיסטורי.
הצוות פיתח שיטה מדויקת שכללה עיבוי קירות והתקנת תפסנות מיוחדת, מה שאפשר יציקת המקלט דרך פתח מזערי של 20 ס"מ בלבד.
הטיפול באבני הכורכר המתפוררות דרש התמחות מיוחדת.
במקום להשתמש בצמנט מודרני, שהיה עלול להזיק לאבן, נעשה שימוש בחומרי מליטה מסורתיים על בסיס סיד, המתאימים לאופי הייחודי של אבני הכורכר.
שותפים לדרך:
יזמות: מלונות המושבה האמריקאית
אדריכל שימור: נאור מימר
עיצוב פנים: ארי שאלתיאל
קבלן מבצע : אפקון
הנדסת שימור: שפר רונן מהנדסים – מאיר רונן ורפאל איטליה
