המצודה ההיסטורית- במגדל צדק
שמרה על צומת דרכים חשובה.
המבנה התפתח בשלבים, עם שרידים מהתקופה הרומית-ביזנטית והצלבנית, אך עיקר הבנייה הן מהתקופה העות'מאנית. כיום המבנה משמש כחלק מגן לאומי מגדל צדק.
לפני תחילת פרויקט השימור
חלקים נרחבים במצודה הוגדרו כ"מבנה מסוכן". החזית הצפונית הייתה פגועה קשות, אבנים רבות המשמעותיות ליציבות המבנה נגנבו לאורך השנים, הכניסה הראשית נראתה כמו פרצה בקיר, מסגרות האבן של החלונות היו שבורות וחסרות, וסדקים עמוקים איימו על יציבות המבנה כולו.
כך היה נראה הפתח הראשי למצודה לפני השיקום והשימור.
המטרות העיקריות של הפרוייקט:
פרויקט השימור, שנמשך כעשור (ועדיין לא הסתיים), נועד להפוך את המצודה מחורבה מסוכנת למוקד תיירות פעיל בגן הלאומי.
העבודות כללו ייצוב המבנה, הכשרת חללים לביקורי קהל, הקמת חנות מזכרות ובית קפה, והתקנת מערכות מודרניות כמו מופע אור-קולי ומעלית להנגשה.
האתגר ההנדסי בפרוייקט
היה השטח הגדול של המבנה (כ-800 מ"ר לקומה) שהיה במצב הנדסי קריטי, ומסוכן לכניסה. והיה צורך לבדוק, לשפץ ולשמר את כל החלקים הסדוקים והחסרים כדי להשמיש את המקום.
דוגמא לכך היה הטיפול באומנה מרכזית שתמכה בקומה שלמה.
האומנה, שהיא עמוד בנוי המורכב ממספר אבנים, התבקעה לשמונה חלקים והייתה בסכנת קריסה.
הפתרון דרש תכנון הנדסי מדויק. תחילה הוקמה מערכת תמיכה זמנית שנשאה את משקל הקומה העליונה, במקום האומנה הפגועה, מה שאפשר להוציא את האבנים הסדוקות והשבורות ולהחליף אותן באבנים שלימות היכולות יחד לשאת את משקל הקומה. השלב האחרון והמכריע היה שחרור הדרגתי של התמיכות, כך שהאומנה המשוקמת חזרה לשאת את העומס המלא.
מה מרגש אותנו בפרוייקט הזה?
שיתופי פעולה שנעשו בפרוייקט:
המזמין: רשות הטבע והגנים
פרוייקטור רט"ג: מודי אורון
מנהל הגן הלאומי: אורי קייזר
מנהלי הפרוייקט: אהוד שמשוני ורונן צור
ארכיאולוג רטג: ד"ר צביקה צוק
אדריכלות: מושלי אלדר – דגן מושלי , סער אליאל ויפתח רוטנברג
הנדסת שימור: שפר רונן מהנדסים – יעקב שפר, אהרון לוי ויותם גפן.
