רקע היסטורי
הכנסייה האוונגלית באלוני אבא נבנתה ב-1916 על ידי מתיישבי המושבה הטמפלרית ולדהיים.
המבנה שימש ככנסייה עד שנות החמישים, לאחר הקמת המושב ב-1955 הוסב לבית תרבות עד שנת 1971, לאחר מכן הפסיקו להשתמש בו.
ב-2011 הוחלט לשפץ את המבנה ולהשמישו כמרכז תרבות ומופעים.
מצב המבנה לפני תכנון השימור:
המבנה היה במצב הזנחה משמעותי: סדקים רבים בקירות,
אבנים בלויות ופינה דרום-מזרחית שהתנתקה מהמבנה.
המטרה העיקרית הייתה להשמיש את המבנה כבית העם של המושב,
תוך שמירה על ערכיו ההיסטוריים והאדריכליים.
הפרויקט התמקד בייצוב המבנה מבחינה הנדסית ושיקום המעטפת החיצונית והפנימית.
האתגרים המרכזיים בפרוייקט נבעו מטכנולוגיות בניה בעייתיות:
המבנה נבנה מאבן רכה וחלשה במיוחד, בשיטה לא אופטימלית של קירות כפולים ללא חיבור מספק ביניהם, כך שקירות המבנה הכפולים עמדו ללא חיבור המייצב את הקירות ואת המבנה כולו.
הפתרון ההנדסי כלל טיפול במעטפת החיצונית והפנימית של המבנה, החלפה מדויקת של אבנים הסדוקות והשבורות וחיבור הקירות הכפולים במקומות בהם היה ניתן.
אתגר משמעותי נוסף היה הטיפול בפינה הדרום-מזרחית של המבנה, שהתנתקה כמעט לחלוטין מהמבנה העיקרי.
תחילה, ההנחה היתה שמדובר בבעיית יסודות. אולם, לאחר חפירת בור עמוק בפינה ובדיקה, התגלה כי היסוד דווקא שלם ויציב.
ככל הנראה ניתוק הפינה מהמבנה נוצר משילוב של שני גורמים: הקרקע באזור עמק יזרעאל, שמתאפיינת בתזוזות בעקבות שינויי לחות, והסרה היסטורית של גרם מדרגות שהיה מחובר לפינה זו.
הפתרונות ההנדסיים:
הפתרון כלל החלפה של האבנים הפגומות באבנים חדשות, תוך יצירת חיבור מחודש בין הפינה לקירות הסמוכים.
העבודה הייתה מורכבת במיוחד בגלל האבן הרכה והחלשה, ובשל שיטת הבנייה המקורית הבעייתית.
בסופו של התהליך, הפינה השתלבה מחדש במבנה ומסייעת לייצב אותו.
שיתופי פעולה שנעשו בפרוייקט:
יזם: המועצה לשימור אתרים בשיתוף מושב אלוני אבא
קבלן שימור: חברת קנטאור בהובלת יותם כרמל ועלי סקלר
מהנדסים: משרד שפר רונן מהנדסים – מאיר רונן ואהרון לוי
