רקע היסטורי
מצב המבנה לפני תכנון השימור:
ב-1965 שיטפון קשה גרם לקריסת האומנה (עמוד אבן) והקמרונות שנשענים על אותה אומנה.
עם הזמן מערכות הניקוז נסתמו, החלה סדיקה בגשר והמבנה איבד משלמותו ויציבותו. הגשר נותר נטוש ופגוע.
עבודות חיזוק זמניות באמצעות קורות פלדה, שנעשו באותה תקופה, לא הצליחו לשמר את שלמותו המבנית, והגשר המשיך להידרדר.
עבודות השיקום והפיתוח בוצעו עבור עיריית באר שבע באמצעות החברה הכלכלית, בשיתוף רשות נחל באר שבע, המשרד להגנת הסביבה ומשרד השיכון, כחלק מתהליך שיקום מבנים היסטוריים ועתיקים בישראל.
המטרות העיקריות של הפרוייקט היו:
שחזור הקמרונות שקרסו תוך שימוש בטכנולוגיית בנייה מקורית ויצירת מדרך המקשר את שתי הגדות של נחל באר שבע:
1. שחזור הקמרונות שקרסו תוך שמירה של המראה ההיסטורי המקורי
2. הבטחת יציבות מבנית ובטיחות הגשר
3. הנגשת הגשר כמעבר להולכי רגל ורוכבי אופניים
4. שילוב הגשר בפארק נחל באר שבע המתחדש
המהלך החל בשנת 2008 בביצוע סקר הנדסי שניתח את טכנולוגיית הבנייה של הגשר, הכשלים הקונסטרוקטיביים והפיזיים של המונומנט ומתוך כך הסקת מסקנות והמלצות לשיקום.
במקביל הוכן תיק תיעוד מקדים של הגשר כנהוג במבנים לשימור.
לב הפרויקט - שחזור האומנה והקמרונות שקרסו
המטרה:
שחזור מדויק של קמרונות הגשר הפגועות תוך שמירה על הגיאומטריה ההיסטורית, ועל טכנולוגיית הבניה המסורתית תוך חיזוק בטיחותי של הגשר שיאפשר שימוש ומעבר בטוח להולכים.
הפתרון ההנדסי:
שחזור הקשתות והאומנות דרשה עבודה הנדסית מורכבת. הביצוע התחיל בחפירת גישוש מדורגת, שהגיעה לעומק של כמעט ארבעה מטרים, במטרה לחשוף את יסודות האבן המקוריים. הממצאים חשפו סיפור מרתק – היסוד המקורי נטה בחלקו המזרחי בשל חתירת מים בעת השיטפון מתחת ליסוד הקיים, היסוד נטה בחלקו המזרחי, מה שהוביל לקריסת האומנה והקמרונות.
לאחר התלבטות מקצועית, הוחלט לבנות יסוד חדש תוך שמירה על הטכנולוגיה והחומרים המקוריים. היסוד החדש, בגודל של 8מ'על 4.75 מ', נבנה בשיטה מסורתית המבוססת על יציקת "דבש" עם אבנים. תהליך הבנייה של היסוד בלבד ארך מעל חודשיים, בעיקר בשל זמן ההתייבשות הארוך של המליטה על בסיס סיד.
לפרויקט השחזור נבחרו בקפידה אבנים משלוש מחצבות שונות. סתתי אבן מקצועיים מהכפר וואב אלניס, דור שלישי למסורת סיתות האבן, ביצעו את עבודות הליטוש והסיתות המורכבות וסיתתו אבן אבן בעבודה ידנית, על פי שרטוט מדויק שלנו, כדי להצליח לשחזר את הקמרונות העתיקים.
שלב הקמת הקמרונות היה מהמורכבים בפרויקט:
לצורך כך נבנתה מערכת תבניות פלדה מיוחדת לתמיכת הקמרונות בזמן הבנייה, שתוכננה לשאת את משקל קמרון האבן, המילוי והמדרך ההיסטורי. המערכת הושלמה בשכבת איטום מיוחדת על בסיס סיד הידראולי, המשחזרת את הטכנולוגיה המקורית מלפני כ-100 שנה. להפתעתנו, חלקי האיטום המקוריים שנשתמרו בגשר עדיין תפקדו באופן תקין, עדות לאיכות הבנייה המקורית.
ייצוב, שיקום ושימור חלקיו הקיימים של הגשר.
המטרה:
החלק השני של פרויקט שיקום הגשר הטורקי התמקד בעבודות ייצוב ושימור של החלקים הקיימים, במטרה להחזיר לגשר את תפקודו, מבלי לשנות לו סכמות סטטיות או להכניס חומרים מודרניים שאינם מותאמים לבנייה המקורית.
הפתרון ההנדסי:
עבודות הייצוב כללו:
החלפות אבן במקום אבנים סדוקות ופגועות
ייצוב סדקים בקירות האבן באמצעות "תפירה" מחדש בין האבנים
הזרקות לחלל המלואות באזורים שבהם נתגלו חללים
מילוי משקים בין האבנים להחזרת מגע מלא כפי שהיה בבנייה המקורית
בדיקת תקינות מערכת הניקוז המקורית, ע"י פתיחת בורות ביקורת מעל עמודי הגשר. הממצאים חשפו מערכת סינון מקורית ויעילה המבוססת על אבני גוויל בגדלים שונים.
אחד הממצאים המרתקים בפרויקט
היה חשיפת מערכת הגנה היסטורית – רצפת אבן משופעת בסגנון חלקלקה, שנמצאה בבסיס הסוללה המקשרת בין הגשרים. תגלית זו אפשרה להימנע משימוש בפתרונות מודרניים למניעת גלישת קרקע, למעט בחלק העליון של הסוללה.
מדרך חדש מרחף מעל הגשר ההיסטורי
המטרה:
החלק האחרון בפרוייקט היה יצירת מעבר מודרני להולכי רגל ורוכבי אופניים מעל הגשר ההיסטורי, תוך שמירה מוחלטת על האותנטיות של המבנה המקורי ושילובו בפארק נחל באר שבע המתפתח. כמו שהסבירה אדריכלית הפרוייקט מיכל שפר "התכנון משקף את מהות הגשר כמחבר – בין גדות הנחל, בין העיר העתיקה לפארק המתפתח, ובין העבר לעתיד."
האתגר:
תכנון מדרך חדש שישרת את צורכי ההווה- מעבר להולכי רגל מונגש לעגלות וכיסאות גלגלים, מבלי לפגוע במבנה ההיסטורי.
את המיסעה ההיסטורית לא ניתן היה להנגיש ללא פגיעה באוטנטיות של הגשר.
הפתרון:
הפתרון היה לבנות מדרך חדש מנותק ומוגבה מהגשר ההיסטורי. כך בעזרת מערכת קורות הבנויה מעל הגשר הנשענת רק מעל האומנות, נבנה מדרך עץ ללא פגיעה בגשר המונומנטלי.
חשיבות פתרון זה הוא גם בפן השימורי, מכיוון שבכל עת ניתן לפרק את מערכת המדרך ללא כל פגישה בגשר ההיסטורי.
שמחנו לעבוד בשיתוף פעולה עם:
זם הפרויקט: החברה הכלכלית לפיתוח באר שבע, עבור רשות נחל באר שבע ועיריית ב"ש
משרד תכנון ראשי: שפר-רונן מהנדסים
אדריכלות : שפר אדריכלים
ניהול פיקוח: גורביץ מהנדסים בע"מ
קבלן ראשי: אמיר אלעד בע"מ
תכנון הנדסי ושימור: שפר רונן מהנדסים – מאיר רונן, יעקב שפר, אוסמה חמדאן, רפאל איטליה
