רקע היסטורי
לפני פרויקט השימור הנוכחי,
המבקר באתר היה נתקל בקירות אבן בגובה של שניים עד שלושה מטרים, ללא הקשר ברור או נגישות.
למרות שהיו שרידים ארכיאולוגיים משמעותיים, הם לא היו מונגשים לקהל, והיה קושי להבין את המכלול הארכיאולוגי במלואו.
בנוסף, השחזורים משנות ה-80 לא טופלו במשך כארבעה עשורים, מה שהוביל להידרדרות במצבם.
המטרות העיקריות של הפרוייקט היו:
- שיקום ותחזוקת השיחזורים ההיסטוריים משנות ה-80
- הקמת חללים מודרניים באזור העתיקות המשוחזרות
- יצירת מרחב פעיל ומונגש למבקרים
- שילוב אלמנטים חדשים כגון פרגולות, מבני שירות ובריכת שכשוך
- ייצוב אלמנטים קיימים במבנים העתיקים, כולל בית הכנסת
האתגרים המרכזיים בפרוייקט:
שילוב חומרים מתקופות שונות:
היה צורך לשלב בין חומרים עתיקים מהחפירות, חומרי שחזור משנות ה-80, וחומרים מודרניים.
ביסוס על גבי עתיקות:
נדרש פתרון הנדסי לביסוס המבנים החדשים מעל השרידים העתיקים.
שמירה על אפשרות המשך חפירות:
אחד העקרונות המובילים בשימור מבנים, זהו עיקרון ההפיכות, לשמר את המבנה בצורה כזו שאם יהיה צורך בעתיד, יוכלו להמשיך לחקור אותו. גם בפרויקט הזה היה צורך לתכנן את האתר כך שניתן יהיה לפרק את התוספות בעתיד לצורך המשך מחקר ארכיאולוגי.
הפתרונות ההנדסיים:
פיתוח שיטת בנייה משולבת:
שימוש בטכנולוגיות בנייה מודרניות לצד חומרים עתיקים, תוך הקפדה על הפרדה ברורה בין התקופות.
יישום שכבות הגנה:
התקנת שכבות הגנה מעל העתיקות למניעת פגיעה בהן.
תכנון מודולרי:
יישום עקרון ההפיכות – את כל התוספות החדשות תכננו כך שניתן יהיה לפרקן בקלות בעתיד.
שיתופי פעולה שנעשו בפרוייקט:
מזמין העבודה: החברה הממשלתית לתיירות ומוזיאון עתיקות הגולן
משמרים מקצועיים: איתן הרשקוביץ ואיתן סלע
אדריכל: אבי אור
קבלן מבצע בשלב ב': בועז כהן
הנדסת שימור: שפר רונן מהנדסים- יעקב שפר, מוטי שמיס ויהונתן עוז
